משרד התחבורה ורשות התקשוב הממשלתי העלו היום (ג'), בהשקה שקטה, שירות שמאפשר העברת בעלות על רכב ותשלום האגרות אונליין, בצורה פשוטה ומהירה. בכך מתייתר הצורך לבצע את ההעברה לאחר הגעה פיזית לאחד מסניפי בנק הדואר. מעתה ניתן לשלם את האגרה באזור האישי הממשלתי mygov ולבצע את העברת הבעלות מהמוכר לקונה מבלי לצאת מהבית הפרויקט פותח על ידי אגף המחשוב במשרד התחבורה, בראשות צור אהרון, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, בשיתוף צוותים של רשות התקשוב הממשלתי. ההשקה בוצעה אמנם היום, אבל ההיערכות לכך החלה עוד לפני משבר הקורונה. איך זה עובד? במסגרת תהליך העברת הבעלות אונליין, המערכת מבקשת אישורים מהמוכר ומהקונה. לאחר שאלה מתקבלים, היא מעבירה את המוכר לביצוע תשלום האגרה אונליין ומבצעת את ההעברה בפועל. בכל שלב יכול כל אחד מהצדדים לפרוש מהעסקה במידה שהפרטים לא תואמים את העסקה המדוברת. לדברי אהרון, "המהלך מצטרף לשורה של פעולות חדשניות שבוצעו ומבוצעות לטובת שיפור השירות לאזרח, ולאפשר לו לבצע פעולות באופן עצמי, באמצעים מקוונים". הוא ציין כי זאת הפעם הראשונה ב-gov.il שבה ניתן לבצע פעולה מקוונת בין שני אנשים שרשומים באזור האישי באתר. ראש רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, ציין כי "מדובר בעוד שלב משמעותי במהפכה הדיגיטלית בשירותים הממשלתיים". מהבקשה ללימוד נהיגה ועד לטסט - ב-SMS שירות נוסף שפותח באגף המחשוב של משרד התחבורה בשיתוף רשות התקשוב הוא האפשרות להגיש אונליין בקשות ללימודי נהיגה. עד כה, הגשת הבקשה הייתה כרוכה במילוי טופס וקבלת אישורים - מרופא המשפחה ולאחר מכן ממשרד הרישוי. לדברי אהרון, מעתה, מי שמבקש ללמוד נהיגה צריך למלא הצהרת בריאות ללא צורך בצירוף מסמכים רפואיים. המשך התהליך נעשה בצורה אוטומטית באמצעות הודעות SMS שנשלחות למבקש הבקשה - החל מבדיקת ראייה, שהפכה להיות ממוחשבת ומופנית ישירות למחשב המשרד התחבורה, דרך צילום וביצוע מבחן תיאוריה, ועד לביצוע הלימוד עצמו ובסופו של דבר, הטסט. "החידוש בשירות זה הוא לא רק בתהליך אלא גם בתפיסה. הממשלה החליטה שהיא מאמינה לאזרחים ולכן, היא מסתפקת בהצהרת בריאות של התלמיד. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמרבית האזרחים הם ישרים ולכן, יש מקום להקל עליהם באמצעות מערכות ההזדהות האישית של ממשל זמין והממשלה, שהן חזקות ביותר ומאפשרות לנו לבצע את התהליכים הללו", אמר אהרון. היועץ האסטרטגי אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה, אמר כי "שירותים אלה מציגים כיצד הממשלה הופכת להיות דיגיטלית באמת לאזרח, ויש חשיבות להביא אותם לידיעת הציבור. אנשי משרד התחבורה ורשות התקשוב עבדו מסביב לשעון כדי לאפשר עלייה חלקה ומהירה".

כמעט שנתיים חלפו מאז הכריזה שיאומי יחד עם המותג הצעיר שלה בשם פוקופון על מכשיר הדגל Pocophone F1, ולא מעט דברים השתנו מאז אותו הרגע בו שיאומי הכריזה מלחמה ופתחה קטגוריה חדשה של מכשירים בעלי מפרט דגל בתג מחיר נמוך במיוחד. היום (ג', 12.5) הכריזה החברה על הדור הבא של המכשיר תחת השם Pocophone F2 […]

שירות ה-Xbox Game Pass Ultimate זמין לחודש התנסות ראשונה בעלות זערורית של דולר אחד בלבד - תמורתו תקבלו גישה חופשית ליצירות החדשות ביותר מאת מיקרוסופט ואפילו כמה משחקים חינם במסגרת מינוי ה-Xbox Live Gold הכלול בערכה הצעה בלתי רגילה: גישה למאות משחקים ב-PC וב-Xbox One בפחות מ-4 שקלים

שוב הוכח ,שאמצעי הגנה, שנחשבו יעילים, ניתנים למעקף באמצעות שיטות תקיפה מתוחכמות. מאת: מערכת Telecom News

ה-P30 Pro הוא מבין מכשירי הדגל האחרונים שוואווי (Hauwei) הורשתה להציע את שירותי גוגל (Google Play Services) ונראה כי היא שוב מותחת איתו את הגבול כאשר היא משיקה דגם חדש-ישן. P30 Pro New Edition הוא למעשה ה-P30 Pro המוכר שהושק לפני כשנה, רק שהוא מגיע בצבע כסף שהיה עד כה רק ב-P40 Pro החדש. מלבד […]

היה שווה לחכות: Poco F2 Pro הוא מכשיר הדגל החדש של פוקופון ואולי הכי זול בשוק

אדובי (Adobe) שחררה עדכוני אבטחה עבור המוצרים הנפוצים Adobe Acrobat, Adobe Reader ועבור Adobe DNG Software Development Kit. העדכונים החדשים, המיועדים למוצרים הפועלים

אחד הנושאים היותר מדוברים בזמן משבר הקורונה הוא הלמידה מרחוק. הדיונים סביב נושא זה היו מקצועיים, אבל גם גלשו לאזורים פוליטיים ולמאבקי כוח בין ארגוני המורים לממשלה. לקראת דיון בכנסת על היערכות משרד החינוך לקורונה, בשבוע שעבר פרסם מרכז המחקר של הכנסת מסמך ובו הוא מסכם את מה שנעשה עד כה, עם הצצה והשוואה למדינות אחרות. את המחקר ערכו אתי וייסבלאין ויובל וורגן. 186 מדינות סגרו את בתי הספר בתקופת הקורונה ועברו ללמידה מקוונת, וזה השפיע על 1.5 מיליארד תלמידים. בחלק מאותן מדינות בתי הספר עדיין סגורים ובחלקן האחר, למשל בישראל, הם הולכים ונפתחים. בסך הכול, לפי המחקר, ישראל נמצאת במקום טוב. המסקנה הכללית היא שההיערכות של מערכת החינוך שלנו ללמידה מרחוק, שנבעה מהחלטת הממשלה מאמצע חודש מרץ לסגור מידית את בתי הספר, הייתה נכונה ובוצעה בלוח זמנים קצר ביותר, אפשר לומר שמהיום למחר. ב-22 במרץ, שבוע בדיוק לאחר קבלת ההחלטה, 718 אלף תלמידים השתתפו בלמידה מקוונת מדי יום. בהמשך, עד סוף מרץ, חלה ירידה גדולה, בין היתר בגלל מאבקים של הסתדרות המורים והאוצר, ומספר התלמידים שלמדו בצורה מקוונת עמד על 318 אלף. מהצד השני, המחקר מצביע על כך שהטכנולוגיה המתקדמת שאפשרה את הלמידה מרחוק מציפה קשיים מהותיים, בעיקר ברמת הנגישות של התלמידים לכלים שבעזרתם הם יכולים לבצע זאת. כלומר, הלמידה מרחוק מעצימה את הפער הדיגיטלי שממילא קיים בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים ומאזורים שונים. במציאות שבה אין בתי ספר והחינוך הוא מתוקשב, יש יותר מדי תלמידים שנשארים בצדי הדרך: ב-24% מבתי האב בישראל אין חיבור לאינטרנט וב-15.7% אין בכלל מחשב. הפער חמור במיוחד כאשר מדברים על האוכלוסייה הערבית. זאת ועוד, עורכי המחקר ציינו שמשרד החינוך לא סיפק מידע מספיק, שממנו ניתן ללמוד כמה תלמידים באזורים שנמצאים בתחתית הסולם של יישום האמצעים הדיגיטליים יכולים היו בכלל ללמוד מרחוק. מה בשאר העולם? הפער הדיגיטלי לא אופייני רק לישראל ומדינות שונות התמודדו בזמן הקורונה בצורות שונות עם הבעיה. המחקר של הכנסת משווה את הדרך שבה מנהלים את מערכת הלימודים המקוונת במקומות שונים בעולם, כאשר ההבדל המהותי הוא שלא מעט מדינות מערביות העבירו את האחריות המלאה ללימודים מרחוק למנהלי בתי הספר ומערכות החינוך המקומיות, בעוד שבמדינות אחרות, וביניהן ישראל, הניהול ריכוזי, נקבע מלמעלה ולא מאציל סמכויות. המחקר לא קובע איזו שיטה עדיפה, אבל מחקרים אחרים מראים שבמדינות שמאפשרות גמישות רבה למנהלים, נושא הטכנולוגיה בחינוך מקבל התייחסות טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי גם בשעת החירום של משבר הקורונה. עוד מציינים החוקרים ממרכ המחקר של הפרלמנט הישראלי התייחסות של ארגונים עולמיים רלוונטיים לנושא. כך, הבנק העולמי ציין לשבח את סין, שממנה פרצה המגיפה. השלטונות בביג'ינג, שהיו מודעים לעובדה שיש במדינה אוכלוסיות רבות שאין להן מחשב, לא כל שכן אינטרנט, הקימו ענן חינוכי-ציבורי, שאליו נותבו חומרי הלימוד, והתלמידים יכולים היו להתחבר אליו באמצעות הטלפון, הטלוויזיה או כל רכיב דיגיטלי אחר, ללא תלות ברשת האינטרנט. גם ארגון ה-OECD טוען שלמידה מרחוק טומנת בחובה סיכונים ומגדילה את הפערים הדיגיטליים. שם מתכוונים גם לעשות מעשה: הארגון מתכונן להמליץ על שינויים בשיטות ההוראה המקוונת וקורא לשיתוף פעולה בינלאומי. לדבריו, שותפות בין מדינות והטכנולוגיות המפותחות ומיושמות בהן יביא להעצמת התלמידים ועובדי ההוראה, ובכך עשוי למתן את השפעות המשבר, במיוחד עבור התלמידים החלשים ביותר ובני משפחותיהם. כמדינה מובילה בטכנולוגיות האי-לרנינג, מן הראוי שגם אצלנו יתנו הגורמים הרלוונטיים את הדעת לכך. השורה התחתונה: ההיערכות של משרד החינוך, בסיוע אגף התקשוב, אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שבסופו של דבר, היא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה שמאפשרת את הלימוד מרחוק לא תשאיר בצד את אלה שסובלים מהפער הדיגיטלי.